מדידות קרינה

קרינה מחדר שנאים ומקווי מתח: מה ידוע ומתי כדאי למדוד

מודד קרינה עם מכשיר מדידה ידני ליד תחנת השנאה

דירה מעל חדר שנאים או ליד קו מתח? מהו השדה המגנטי מרשת החשמל, איך הוא נחלש עם המרחק, מה ממליצים משרדי הממשלה בישראל ואיך נראית מדידה מקצועית.

מה זה בעצם ״קרינה מחדר שנאים״?

חדר שנאים, שנקרא גם תחנת השנאה או חדר טרנספורמציה, מוריד את המתח הגבוה של רשת החלוקה למתח הנמוך שמגיע לבתים. לפי מרכז תנודע, תחנות כאלה עומדות לפעמים כמבנה נפרד, ולפעמים צמודות לבניין או נמצאות בתוכו.

כל מקום שזורם בו חשמל, מקו מתח ועד החיווט בקיר, יוצר סביבו שדה חשמלי, שתלוי במתח, ושדה מגנטי, שתלוי בזרם. בישראל הזרם מחליף כיוון 50 פעמים בשנייה, ולכן אלה שדות בתדר נמוך מאוד (ELF). לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השדה החשמלי נחלש מאוד כשהוא עובר דרך קירות, והשדה המגנטי לא. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בשדות החשמליים ברמות שהציבור נחשף אליהן אין בעיה בריאותית של ממש, ולכן הדיון מתמקד בשדה המגנטי. מודדים אותו במיליגאוס או במיקרוטסלה; מיקרוטסלה אחת שווה 10 מיליגאוס.

השדה המגנטי קיים רק כשזורם זרם, ועוצמתו משתנה עם צריכת החשמל. לפי המשרד הפדרלי הגרמני להגנה מקרינה (BfS), בחדר שנאים המקור העיקרי שלו הוא המוליכים בצד המתח הנמוך, שבהם זורם הזרם הגדול יותר. כשהתחנה נמצאת בתוך בניין, השדה פועל ישירות על החדרים הסמוכים, ולכן בחדרים שלידה או מעליה עלולים להימדד ערכים גבוהים יותר.

כמה חזק השדה, ואיך הוא נחלש עם המרחק?

לפי מרכז תנודע, השדה המגנטי מרשת החשמל דועך בחדות, במקרים רבים בערך לפי ריבוע המרחק, ולכן חשיפה משמעותית יש רק בקרבת מרכיבי הרשת. כמה דוגמאות:

  • רחוק ממתקני חשמל: לפי המשרד להגנת הסביבה, החשיפה אינה עולה לרוב על 0.4 מיליגאוס.
  • בבניין עם חדר שנאים: מחקר ישראלי מדד 41 דירות ב-10 בניינים כאלה. הממוצע היה כ-4 מיליגאוס בדירות שמעל החדר, ו-0.6 עד 1.2 מיליגאוס בשאר הדירות באותם בניינים.
  • ליד קו מתח: לפי WHO, מתחת לקווי מתח השדה יכול להגיע לכ-200 מיליגאוס. במרחק של 50 עד 100 מטר הוא בדרך כלל ברמה של אזורים שאין בהם קווי מתח גבוה.
  • ליד לוח חשמל ביתי: לפי תנודע, במרחק מטר מהלוח החשיפה יורדת בדרך כלל אל מתחת למיליגאוס אחד.

מה ממליצים בישראל?

לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה מ-2020, בישראל לא נקבע בחקיקה סף מחייב לחשיפה ממושכת לשדה מגנטי ממתקני חשמל. ההמלצה המשותפת של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה היא שהחשיפה הממוצעת ביממה, ביום של צריכת חשמל מרבית אופיינית, תהיה נמוכה מ-4 מיליגאוס. ההמלצה מתייחסת לשהייה של 4 שעות ביממה לפחות, 5 ימים בשבוע לפחות. שלושה פרטים חשובים:

  • ממוצע, לא מדידה רגעית. תנודע מדגיש שהערך הוא ממוצע יממתי, ולא תוצאה של מדידה חד-פעמית.
  • ילדים בבית הספר. בכיתות של ילדים מתחת לגיל 15, המשרד ממליץ שהשדה לא יעלה על 4 מיליגאוס בשום מקום ישיבה, בלי לחשב ממוצע.
  • מקום עבודה. לשהייה של חלק מהיום המסמך מציע נוסחה, בהנחה שבשאר היממה החשיפה היא כמיליגאוס אחד. לפיה, לשהייה של 8 שעות ביממה הרמה היא 10 מיליגאוס.

לפי תנודע, המשרד קבע גם מרחקי הפרדה עקרוניים בין מתקני חשמל לקו הבניין. בעמודה השלישית: המרחק למתכננים של שימושים רגישים, באזורים לשהייה ממושכת.

מתקן מרחק הפרדה לשימושים רגישים
קו מתח נמוך 2 מטר ממוליך הפאזה הקרוב 3 מטר
קו מתח גבוה (12.6, 22 ו-33 קילו-וולט) 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב 5 מטר
קו מתח עליון (161 קילו-וולט) 20 מטר מציר הקו 30 מטר
קו מתח על (400 קילו-וולט) 35 מטר מציר הקו 50 מטר
שנאי חלוקה 3 מטר מכל חלק של השנאי ושל הכבלים שיוצאים ממנו 5 מטר

בהיתרים למתקנים מופיעים, לפי תנודע, גם מרחקים כמו מטר אחד מארונות חלוקה וארונות שכונתיים. אלה מרחקים לתכנון; כדי לדעת מה רמת השדה בדירה קיימת, צריך למדוד.

מה ידוע על ההשפעה על הבריאות?

ב-2002 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) שדות מגנטיים בתדר נמוך כ״אפשריים מסרטנים״, על סמך מחקרים שמצאו קשר בין חשיפה ממוצעת בבית של יותר מ-3 עד 4 מיליגאוס לבין לוקמיה בילדים. WHO קבע ב-2007 שהראיות אינן חזקות מספיק כדי לראות בקשר הזה קשר סיבתי.

מחקר בינלאומי מ-2024 בדק ילדים שגרו בבניינים עם חדר שנאים בחמש מדינות. הראיות לסיכון מוגבר היו חלשות, אבל מספר המקרים היה קטן, ולכן לפי החוקרים אי אפשר להסיק מסקנות חזקות או לשלול סיכון בסדר הגודל שנמצא במחקרים על קווי מתח.

לפי המשרד להגנת הסביבה, כפי שצוטט בסקירת הכנסת, ישראל היא מדינה חדשה עם תשתיות חדשות, ולכן חשיפה מעל 4 מיליגאוס נדירה בה אפילו יותר מאשר באירופה.

מתי כדאי למדוד?

  • לפני קנייה או שכירות של דירה מעל חדר שנאים או צמוד אליו. במחקר הישראלי, מיקום הדירה ביחס לחדר ניבא היטב את רמת השדה בה.
  • בית ליד קו מתח, תחנת השנאה או ארון חשמל ברחוב. בעיקר כשהמרחק קטן מזה שבטבלה.
  • חדר שינה או חדר ילדים שצמוד ללוח חשמל. לפי תנודע, ועדה בין-משרדית המליצה לא להתקין לוחות חשמל בקיר של חדרי שינה, חדרי ילדים וחדרי עבודה, ורצוי גם לא בקיר משותף איתם.
  • משרד או עסק. לפי תנודע, במשרדים ובמבני מסחר הסיכוי לחשיפה מעל ההמלצה גבוה יותר מאשר בבית, בגלל זרמים גדולים יותר: מיזוג, מכונות, כבלים ולפעמים חדרי אנרגיה.

איך מתבצעת מדידה?

לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, שירות של מדידת קרינה טעון היתר מהמשרד להגנת הסביבה, ורשימת בעלי ההיתר מתפרסמת באתר המשרד.

המדידה צריכה להביא בחשבון שהשדה משתנה עם הצריכה. לפי מסמך המשרד מ-2020, אם ידוע הזרם שעבר במתקן בזמן המדידה, מנרמלים את התוצאה לזרם המרבי. כשהמקור בתוך הבניין והזרם לא ידוע, מפעילים את הצרכנים העיקריים, כמו מערכת המיזוג, כדי לדמות עומס מרבי. בדוח שהמשרד דורש למתקני חשמל, כל נקודה מתועדת עם המיקום, הגובה, המרחק מהמקור, הערך שנמדד והערך אחרי נרמול.

במדידות הקרינה שלנו, מודד קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה מודד את השדה המגנטי במד EMF תלת-צירי לתדרים נמוכים, בנקודות שונות בבית או בעסק, כולל מיטות וחדרי ילדים. את התוצאות אנחנו משווים לערכי הסף של המשרד, ומוסרים דוח עם תוצאות, צילומים והמלצות יישומיות. בדיקה לדירה ממוצעת נמשכת 1–2 שעות.

מה אפשר לעשות אם נמצא שדה גבוה?

  • מרחק. כשהמקור הוא לוח חשמל או כבל בקיר, הרחקה של המיטה או של שולחן העבודה מהקיר מורידה את החשיפה במקום שבו שוהים הכי הרבה.
  • מיגון. לפי WHO, השדה המגנטי עובר בקלות דרך רוב החומרים הנפוצים, ולכן קיר רגיל לא עוצר אותו. בספרות ההנדסית מתוארים לחדרי שנאים בתוך בניינים מיגון פסיבי, שמבוסס על מתכת, ומיגון אקטיבי בסלילי פיצוי. זו עבודה הנדסית בחדר השנאים עצמו.
  • מי אחראי למקור. לפי תנודע, תשתיות רשת החשמל, ובהן תחנות ההשנאה, באחריות חברת החשמל עד מונה החשמל, ולוחות החשמל והחיווט שאחרי המונה באחריות הצרכן. יש גם מבנים גדולים, כמו משרדים, שממירים מתח גבוה בחדר משלהם, כחלק מתשתית המבנה. המשרד להגנת הסביבה מפקח על מתקני החשמל, ובהיתרים שלהם מפורטים האמצעים להפחתת החשיפה. בתבנית הדוח למתקני חשמל הוא כותב שבשום מקרה לא ייחשף הציבור לרמות שעולות על המלצותיו.

על קרינה מאנטנות ומראוטרים כתבנו במאמר על קרינה מאנטנות סלולר וראוטרים. לשאלות על הדירה שלכם או לתיאום מדידה אפשר לפנות אלינו.

מקורות

מרכז הידע

מאמרים נוספים

תשובה כנה · ייעוץ מקצועי · פתרון אמיתי

מוכנים להתחיל?

צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ ראשוני וקביעת מועד. מענה מהיר, ייעוץ ללא עלות והצעה ברורה מראש.

איך זה עובד

  1. משאירים פרטים שם, טלפון ומה צריך לבדוק
  2. חוזרים אליכם שיחה מקצועית וכנה להבנת הצורך
  3. מקבלים פתרון והצעת מחיר מחיר ברור וידוע מראש

יורם זגורי חשמלאי בודק ומודד קרינה מוסמך

שיחת ייעוץ ללא עלות

מלאו את הטופס ונחזור אליכם תוך זמן קצר.

בשליחה אתם מאשרים את מדיניות הפרטיות

רישיון חשמלאי בודק

רישיון רשמי לביצוע בדיקות מתקני חשמל.

הגורם המנפיק
משרד העבודה
סוג הרישיון
חשמלאי בודק, סוג 2
מספר הרישיון
120011

בדיקות שמתקבלות בחברות הביטוח, כיבוי אש ורישוי עסקים

שיחת ייעוץ ללא עלות

בודק קרינה מוסמך

היתר רשמי למדידות קרינה אלקטרומגנטית (E.L.F).

הגורם המנפיק
המשרד להגנת הסביבה
תחום ההיתר
תדרי רשת החשמל (ELF)
מספר ההיתר
5010-01-4
שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 2

תעודת כיול – מכשיר 5035

תעודת כיול רשמית למכשיר מדידת קרינה 5035.

הורדת PDF שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 3

מצלמת IR מקצועית

מצלמה תרמוגרפית מקצועית לאיתור נקודות חמות בלוחות חשמל וציוד תעשייתי – לפני שהן הופכות לתקלה או שריפה.

שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 2

מנתח איכות חשמל מקצועי – Sonel MPI-535

מכשיר מקצועי לניתוח איכות החשמל: מדידת הרמוניות, מתח, זרם, כופל הספק ועוד – לזיהוי בעיות איכות חשמל וחיסכון אנרגטי.

שיחת ייעוץ ללא עלות

תחשיב ROI – תשואה על ההשקעה

ניתוח כלכלי ברור לפני כל החלטה: כמה תחסכו, ובכמה זמן ההשקעה תחזיר את עצמה.

  1. 1. כמה השקעתם

    עלות הבדיקות, הציוד והתיקונים – למשל רכישת בנק קבלים לתיקון כופל הספק או שדרוג תאורה ל־LED.

  2. 2. כמה חסכתם

    ירידה בחשבון החשמל החודשי או השנתי כתוצאה מהשיפורים שהוצעו ויושמו.

  3. 3. כמה זמן לוקח להחזיר את ההשקעה

    לדוגמה: אם השיפור חוסך ללקוח 1,500 ₪ בשנה וההשקעה עמדה על 4,500 ₪, תקופת ההחזר היא 36 חודשים – ולאחר מכן החיסכון הוא רווח נקי.

שיחת ייעוץ ללא עלות