גז ראדון

ראדון בממ״ד ובמקלט: למה החדר המוגן צריך אוורור

מד ראדון דיגיטלי על רצפת עץ במרתף

ממ״ד ומקלט בנויים מבטון ונסגרים הרמטית, ולכן ראדון יכול להצטבר בהם. מה אומרים המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף על שינה בממ״ד, על אוורור ועל בדיקה.

למה ראדון יכול להצטבר דווקא בממ״ד

במאמר גז ראדון – הסיכון השקט שאסור להתעלם ממנו כתבנו שככל שתחלופת האוויר בחדר קטנה יותר, ריכוז הראדון עולה, ולכן הוא יכול להיות גבוה בחדרים אטומים כמו ממ״ד או מקלט. כאן נפרט מה מיוחד בחדרים האלה. שלושה דברים חוברים בהם יחד.

הראשון הוא החומר. לפי פיקוד העורף, הממ״ד בנוי מבטון מזוין, וקירותיו יורדים עד ליסודות הבניין. המשרד להגנת הסביבה מסביר שכל מוצרי הבנייה שמכילים אדמה מכילים גם ראדיום, החומר שממנו נוצר ראדון. הפליטה מהקירות איטית והכמות קטנה, אבל בגלל מסת הבטון וההרכב שלו, פליטת הראדון מקירות ממ״ד גבוהה פי חמישה בערך מהפליטה מקיר רגיל שבנוי בלוקים.

השני הוא האיטום. הנחיות המשרד מבחינות בין חדר בסגירה ״רגילה״, שגם כשהוא סגור יש בו תחלופת אוויר סבירה ולכן אפשר לסגור אותו בלילה, לבין חדר בסגירה ״הרמטית״, כמו ממ״ד או מקלט, שהאיטום המוחלט בדלת ובחלון שלו אינו מאפשר תחלופת אוויר. לפי חישוב המשרד, בחדר רגיל סגור הראדון מגיע ל-95% מהריכוז המרבי שלו בתוך 10 עד 30 שעות ונשאר נמוך. בממ״ד סגור הריכוז עולה לאט מאוד, מגיע לאותה נקודה רק אחרי כ-17 ימים, והערך המרבי שלו גבוה.

השלישי הוא המיקום. בממ״ד שצמוד לקרקע, לפי המשרד, ראדון יכול לחדור גם מהאדמה, ולא רק להיפלט מהקירות. מקלט משותף, לפי פיקוד העורף, נמצא בקומת הקרקע או במרתף הבניין.

מה זה אומר למי שישן בממ״ד

בהרבה בתים הממ״ד הוא גם חדר שינה או חדר ילדים. שני הגופים הרשמיים עונים על כך באותו כיוון: מותר, בתנאי שמאווררים.

המשרד להגנת הסביבה כותב שבתנאי מחיה רגילים אין כל מניעה להשתמש בממ״ד למגורים ולשינה, ושתנאי מחיה רגילים כוללים אוורור סביר של הממ״ד, למשל פתיחה של דלת או חלון. פיקוד העורף כותב שאפשר להשתמש בממ״ד כחדר שינה, חדר אירוח או חדר עבודה, ומוסיף: יש להקפיד על אוורור.

ההמלצה נשענת על מדידות. לפי המשרד, בבדיקות של ממ״דים בתנאי מחיה רגילים, כולל פתיחה של חלון או דלת, נמצאו ריכוזי ראדון נמוכים שאינם מהווים סכנה בריאותית. ראדון, כמו כל גז, מתפזר בקלות באוויר: כשפותחים דלת של ממ״ד שהיה סגור זמן רב, הוא מתפזר מיד בדירה. במסמך השאלות והתשובות של המשרד מוסבר שפתיחה של החדר בכל יום ״שוברת״ את עליית הריכוז, ולכן גם בממ״ד הריכוז שנובע מחומר הבנייה אינו יכול להגיע לערכים גבוהים.

ההנחיה הטכנית של המשרד מוסיפה כלל פשוט לחדר אטום כמו ממ״ד: משתמשים בו כשהוא פתוח, וסוגרים אותו רק לזמן מוגבל של כמה שעות, במצב חירום.

ממ״ד ומקלט שצמודים לקרקע

כאן נמצא עיקר הסיכון. הנחיות המשרד קובעות שבעדיפות ראשונה בודקים את החדרים התת-קרקעיים, כמו מרתפים ומקלטים, במיוחד באזורים המועדים לראדון. לפי המשרד, בחדרים כאלה שני דברים יכולים לגרום לריכוז לא תקין: חדירת ראדון מהקרקע, ופליטה מקירות בטון עבים כשהאוורור נמוך.

בממ״ד שאינו צמוד קרקע, מקור הראדון היחיד הוא הפליטה מהקירות. המשרד קובע שככלל אין סיבה לבדוק ראדון בקומות גבוהות, ואם בכל זאת רוצים לבדוק, עושים זאת בבדיקה ארוכת טווח בתנאי מחיה רגילים.

בממ״ד צמוד קרקע המצב שונה, כי ראדון יכול לחדור גם מהאדמה. לכן, לפי ההנחיה, בודקים אותו קודם בבדיקה קצרת טווח כשהחדר סגור לגמרי. הבדיקה הזאת נועדה לגלות אם יש חדירה משמעותית מהקרקע; היא אינה מודדת את הריכוז שהשוהים בחדר נחשפים אליו. אם נמצאה חדירה גבוהה, ההנחיה קובעת פעולות מיידיות לאטימת הממ״ד. אם לא, ליתר ביטחון ממשיכים לבדיקה ארוכת טווח בתנאי מחיה רגילים. ההנחיה מזכירה עוד אפשרות: ראדון שמצטבר בממ״ד יכול להגיע גם מחדר אחר בבית, ולא מהממ״ד עצמו.

במקלט משותף, פיקוד העורף מנחה לאוורר את המקלט בכל ביקור בו, ולהשאיר ביציאה כמה צינורות אוורור פתוחים; את מכסה פתח האוורור סוגרים רק במצב חירום. מקלט שעומד סגור רוב הזמן אינו חדר מאוכלס, והמשרד להגנת הסביבה אינו רואה סיבה לבדוק ראדון בחדרים כאלה. מקלט שמשמש בשגרה גם לפעילות אחרת (שימוש דו-תכליתי, שמחייב אישור של הרשות המקומית ופיקוד העורף) הוא כבר חדר תת-קרקעי שאנשים שוהים בו, ובחדרים כאלה המשרד ממליץ לבדוק בעדיפות ראשונה.

מה מפחית ראדון בממ״ד

  • אוורור. זה הצעד הראשון, ולפי המשרד הוא מה שמבדיל בין ממ״ד סגור, שבו הריכוז עולה, לבין ממ״ד בתנאי מחיה רגילים, שבו נמצאו ריכוזים נמוכים: פתיחה של הדלת או החלון בכל יום.
  • מערכת האוורור והסינון. לפי פיקוד העורף, משנת 2010 מותקנות מערכות אוורור וסינון במרחבים מוגנים בבנייה חדשה, לפי תקן ישראלי 4570, ובפועל הן הותקנו במבנים שנבנו מ-2012 בערך. פיקוד העורף מתאר אותן ככלי לשהייה ממושכת במרחב המוגן, כשמתקבלת הנחיה לכך, וממליץ להפעיל בהן במידת האפשר את האוורור בלי הסינון. את אופן ההפעלה הוא מפנה לבדוק בהוראות היצרן של הדגם. הנחיה רשמית להפעלת המערכת בשגרה כדי להפחית ראדון לא מצאנו; בשגרה, ההנחיה שמצאנו היא אוורור דרך הדלת או החלון.
  • בלי שינויים במעטפת. פיקוד העורף אוסר לעשות בממ״ד שינויים שאינם מותרים בתקנות, כמו פירוק של הדלת או החלון, ומנחה לא לקדוח בקירות חור מצד לצד, כדי לא לפגוע באטימות. את האוורור עושים דרך הפתחים הקיימים.
  • צבע מיוחד. לפי המשרד, בבית שבו האוורור נמוך מאוד מסיבה כלשהי, אפשר להפחית את הפליטה מחומרי הבנייה בצביעת החדר בצבע מיוחד, בתנאי שהוא עומד בתקן לשימוש במגורים. בדוגמה חישובית שמביא המשרד, צביעה כזאת מורידה את הריכוז בממ״ד בתנאי מחיה רגילים מ-50 ל-32 בקרל למטר מעוקב, כשרמת הפעולה היא 200, והמשרד משאיר לדייר להחליט אם ההפחתה מצדיקה את העלות.

איך בודקים ראדון בממ״ד

ממ״ד שמשמש חדר שינה או חדר ילדים הוא בדיוק החדר שההנחיות מכוונות אליו: חדר שנמצא בשימוש שוטף. לפי ההנחיה, מציבים את הגלאי במקום מרכזי בחדר, בגובה הנשימה, רחוק מדלת, מחלון, ממאוורר וממיזוג אוויר, ובמרחק מחפצים כמו ספרים, בגדים או וילונות. את המיקום קובע הבודק, ובמשך הבדיקה אסור לגעת בגלאי או להזיז אותו.

איזו בדיקה עושים תלוי בקומה:

ממ״ד צמוד קרקע ממ״ד בקומה גבוהה
בדיקה ראשונה בדיקה קצרת טווח, 3 עד 7 ימים, כשהדלת והחלון סגורים ככלל אין צורך בבדיקה
מה היא קובעת אם יש חדירה מהקרקע ואם נדרשות פעולות מיידיות –
הבדיקה שקובעת תקינות בדיקה ארוכת טווח, שלושה חודשים לפחות, בתנאי מחיה רגילים אם רוצים לבדוק: בדיקה ארוכת טווח בלבד

בבדיקה הקצרה, לפי ההנחיה, סוגרים רק את הדלת והחלון. אמצעי אוורור שפועלים בחדר גם בשגרה, כמו מפוחים או מזגנים, לא מכבים ולא אוטמים במשך הבדיקה. את התוצאה של הבדיקה הארוכה משווים לרמת הפעולה, 200 בקרל למטר מעוקב.

בבדיקת ראדון שלנו אנחנו מתאמים את הבדיקה לפי מאפייני המבנה, פורסים גלאים עם מדידה רציפה ותיעוד שעתי, מנתחים את התוצאות ומוסרים דוח עם המלצות לפעולה. לשאלות על הממ״ד או המקלט שלכם אפשר לפנות אלינו.

מקורות

תשובה כנה · ייעוץ מקצועי · פתרון אמיתי

מוכנים להתחיל?

צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ ראשוני וקביעת מועד. מענה מהיר, ייעוץ ללא עלות והצעה ברורה מראש.

איך זה עובד

  1. משאירים פרטים שם, טלפון ומה צריך לבדוק
  2. חוזרים אליכם שיחה מקצועית וכנה להבנת הצורך
  3. מקבלים פתרון והצעת מחיר מחיר ברור וידוע מראש

יורם זגורי חשמלאי בודק ומודד קרינה מוסמך

שיחת ייעוץ ללא עלות

מלאו את הטופס ונחזור אליכם תוך זמן קצר.

בשליחה אתם מאשרים את מדיניות הפרטיות

רישיון חשמלאי בודק

רישיון רשמי לביצוע בדיקות מתקני חשמל.

הגורם המנפיק
משרד העבודה
סוג הרישיון
חשמלאי בודק, סוג 2
מספר הרישיון
120011

בדיקות שמתקבלות בחברות הביטוח, כיבוי אש ורישוי עסקים

שיחת ייעוץ ללא עלות

בודק קרינה מוסמך

היתר רשמי למדידות קרינה אלקטרומגנטית (E.L.F).

הגורם המנפיק
המשרד להגנת הסביבה
תחום ההיתר
תדרי רשת החשמל (ELF)
מספר ההיתר
5010-01-4
שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 2

תעודת כיול – מכשיר 5035

תעודת כיול רשמית למכשיר מדידת קרינה 5035.

הורדת PDF שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 3

מצלמת IR מקצועית

מצלמה תרמוגרפית מקצועית לאיתור נקודות חמות בלוחות חשמל וציוד תעשייתי – לפני שהן הופכות לתקלה או שריפה.

שיחת ייעוץ ללא עלות

עמוד 1 מתוך 2

מנתח איכות חשמל מקצועי – Sonel MPI-535

מכשיר מקצועי לניתוח איכות החשמל: מדידת הרמוניות, מתח, זרם, כופל הספק ועוד – לזיהוי בעיות איכות חשמל וחיסכון אנרגטי.

שיחת ייעוץ ללא עלות

תחשיב ROI – תשואה על ההשקעה

ניתוח כלכלי ברור לפני כל החלטה: כמה תחסכו, ובכמה זמן ההשקעה תחזיר את עצמה.

  1. 1. כמה השקעתם

    עלות הבדיקות, הציוד והתיקונים – למשל רכישת בנק קבלים לתיקון כופל הספק או שדרוג תאורה ל־LED.

  2. 2. כמה חסכתם

    ירידה בחשבון החשמל החודשי או השנתי כתוצאה מהשיפורים שהוצעו ויושמו.

  3. 3. כמה זמן לוקח להחזיר את ההשקעה

    לדוגמה: אם השיפור חוסך ללקוח 1,500 ₪ בשנה וההשקעה עמדה על 4,500 ₪, תקופת ההחזר היא 36 חודשים – ולאחר מכן החיסכון הוא רווח נקי.

שיחת ייעוץ ללא עלות